אלי למבז
אלי למבז, 05.01.2020

החשיבות הרבה בהנגשת אתר אינטרנט לאנשים עם מוגבלות

בשנים האחרונות אנו מזהים עלייה ניכרת בצריכת השירותים, המוצרים או המידע שאנו זקוקים לו בצורה מקוונת. עולם האינטרנט הפך להיות כמוצר בסיסי בכל בית בישראל ולכן החשיבות בהנגשת המרחב הדיגיטלי צברה תאוצה ואף פורסמה בתקן מסודר שהתבסס על הקריטריונים שפורסמו על ידי ארגון תקינה בינלאומי.

מה זה בעצם הנגשת אתר?

נושא הנגשת אתרים תפס תאוצה בשלוש השנים האחרונות. מועד פרסום התקן בתאריך 26.10.2017. גרם לאנשים רבים ללמוד ולהבין את התחום ואת הנושאים שבהם צריך לטפל כדי להנגיש את האתר ברמת AA בהתאם לדרישותיו. בהתאם לדרישות התקן, בעלי עסקים שיש ברשותם אתר צריכים להתאים את השירות והמידע שהם מפרסמים בו ואת המקום הפיזי שלהם שבו הם נותנים שירות. המטרה העיקרית של תקנות הנגישות באינטרנט היא לתת לאנשים עם מוגבלות את היכולת לצרוך את השירות בצורה איכותית, מכבדת, שווה ועצמאית.

איך מתבצע תהליך הנגשת האתר?

תהליך הנגשת אתרים הינו תהליך מורכב הכולל בתוכו בדיקה מקיפה, מתן הנחיות לתיקון הליקויים ופרסום הצהרת נגישות מקפה ומדויקת במקום מרכזי באתר.
להלן שלושת השלבים בביצוע הנגשת אתר או חנות וירטואלית:
  1. ביצוע בדיקה מקיפה על בסיס טבלת האקסל שפורסמה על ידי הנציבות מטעם משרד המשפטים. התקן מחייב בדיקה על בסיס אותה טבלה המציגה בתוכה את כל הקריטריונים לטיפול כולל הנחיות מסודרת כיצד לטפל בהן
    הבדיקה שאני מבצע כוללת שלושה שלבים:
    1. בדיקה באמצעות תוכנה להקראת מסך הנפוצה בקרב משתמשים עיוורים או עם לקות ראיה חמורה.
    2. בדיקה באמצעות ניווט במקלדת המשמשת כטכנולוגיה מסייעת לאנשים עם בעיה מוטורית שאינם יכולים לאחוז בעכבר בעת השימוש במחשב.
    3. בדיקה ויזואלית (חזותית) שמטרתה לבדוק האם הפונט נגיש, הצבעים של הטקסט עומדים בניגוד חזותי, אין שימוש בתווים או במידע שאינו נגיש לגולש וכן הלאה.
  2. תיקון האתר או החנות הווירטואלית לפי רשימת הליקויים שהפקתי תוך מתן דגש על חווית משתמש ושמירה על השפה העיצובית של האתר ככל שניתן. התיקון מתבצע על גבי מבנה האתר ולא על התוכן שבו ולכן בעל האתר חייב להיות עירני כי התוכן שהוא מעלה אכן נגיש ועומד בתקנות הנגישות.
  3. פרסום הצהרת נגישות מקיפה הכוללת את כל הנושאים הדיגיטליים והתאמות הנגישות שבוצעו במקום הפיזי של בעל העסק (בהתאם לסוג ומבנה העסק).
נושאים נוספים שאני בודק במסגרת תהליך הגשת האתר הם: האם בעל העסק נהנה מפטור כלשהו בהנגשת האתר? האם מבחינה טכנולוגיות ניתן להנגיש את האתר? האם יש לו מקום פיזי לקבלת קהל לצורך פרסום בהצהרת הנגישות וכן הלאה.
לאחר מעבר על כל הנושאים אני מתחיל את תהליך בדיקת הנגישות של האתר או של החנות הווירטואלית. תהליך הבדיקה אורך מספר ימים וכולל בתוכו מעבר מלא על התבניות שבאתר באמצעות טכנולוגיות מסייעות כגון תוכנה להקראת מסך וניווט באמצעות המקלדת. את כל הליקויים שאני מוצא אני מצרף על גבי הדוח שפורסם מטעם הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לדרישות התקן הישראלי. לאחר שסיימתי לבדוק את האתר, אני מבצע את התיקונים בפועל ומפרסם את כל מה שנעשה בצורה מתומצתת וברורה בהצהרת הנגישות המופיעה כחלק מרכזי באתר.  כתיבת הצהרת הנגישות היא חלק חשוב ועיקרי בעת הנגשת האתר מכיוון שזהו המקום שבו מפורסמות כל ההתאמות ופרטי רכז הנגישות של החברה (במידת הצורך).

האם קיימים פטורים מהנגשת אתר?

קיימים שלושה פטורים מהנגשת אתרים לאנשים עם מוגבלות:

פטורים מהנגשת אתר האינטרנט בהתאם למחזור העסקי של בית העסק

עסקים בעלי מחזור שנתי קטן מ-100 אלף ₪  זכאים לפטור מהנגשת האתר או החנות הווירטואלית שברשותם. מבחן נוסף שניתן לבצע בפטור זה האם אדם הינו עוסק בפטור מול רשויות המס משמע מדובר בעסק קטן המרוויח פחות מ-100 אלף ₪ שנתי.
את בדיקת המחזור השנתי מבצעים שלוש שנים אחורה, שבמסגרת הבדיקה מוודאים כי ממוצע של כל שלושת השנים האחרונות לא עבר את מחזור ה-100 אלף ₪ , במידה ולאחר שביצעתם את הבדיקה נוכחתם לגלות כי עברתם את המחזור לקבלת הפטור, יש לבצע תהליך הנגשת אתר באופן מידי ומהיר כדי שתוכלו לתת את השירות בצורה מקיפה גם לאנשים עם מוגבלות וכמובן שלא תהיו חשופים לתביעות או תלונות של לקוחות עקב אי הנגשת אתר והתאמתו לטכנולוגיות מסייעות.
במידה ולבעל העסק ישנו פטור מהנגשת האתר בהתאם למחזור העסקי הוא צריך לפרסם זאת בהצהרת הנגישות.

 פטור טכנולוגי מהנגשת האתר

ראשית נסביר מהי ההכוונה בפטור טכנולוגי וכיצד מקבלים פטור כזה.
הכוונה בפטור טכנולוגי זה שלא ניתן להתאים את האתר מבחינה טכנולוגית לתקנות הנגישות באינטרנט. כלומר, המערכת שעליה בנוי האתר אינה מאפשרת ביצוע ההנגשה בפועל עקב מבנה מורכב, קוד ישן או מערכת שאינה נתמכת כיום.  כדי לקבל פטור טכנולוגי מהנגשת אתר אינטרנט יש להתייעץ עם מורשה נגישות ויועץ נגישות מקצועי לאתרי אינטרנט לצורך ניסוח הפטור וכתיבה בהצהרת הנגישות.
 האם ישנו תוקף לפטור הטכנולוגי? בוודאי, פטור טכנולוגי תקף ל-3 שנים והוא ניתן לחידוש לעוד 3 שנים. תהליך חידוש הפטור יכול להתבצע רק פעם אחת. כלומר, ניתן לקבל פטור טכנולוגי להנגשת אתר עד 6 שנים בלבד.
הערכה היא כי עקב השינוי והתאמות הרבות כל בעל עסק קטן וגדול יכול להיערך לנושא תוך 6 שנים ולהחליף את האתר לאתר נגיש. במידה וישנו מצב מורכב ומסורבל יותר שמונע מבעל העסק להקים אתר חדש נגיש יש לו אפשרות לבקש מהנציבות הארכה נוספת (מעבר ל-6 שנים). במידה והתקבלה אישור להארכה או קיים פטור טכנולוגי מהנגשת אתר האינטרנט, ישנה חובה לפרסם את טופס חוות-הדעת המקצועית ואת ההנגשה החלופית שבוצעו במסגרת האתר כחלק מהצהרת הנגישות במקום בולט וברור לעין.

 פטור מהנגשת אתר האינטרנט בשל נטל כלכלי כבד מדי

ישנם אתרים רבים המכילים פונקציונליות רבה, תבניות מורכבות וכמות גדולה של דפים המכילים תוכן מגוון ולכן תהליך ההנגשה עלול להיות ארוך ויקר מאוד מה שעלול לגרום להם נזק כלכלי כבד מאוד. במצב שהעלות מול התועלת גוברת וישנה אפשרות להציע חלופה שהיא גם טובה וגם נגישה, ישנה אפשרות לקבל פטור זה. לצורך קבלת פטור בשל נטל כלכלי כבד מדיי יש לפנות בבקשה מנומקת לנציבות תוך כדי הצגת הדרך החלופית המוצעת. הבקשה צריכה להיות מנומקת ומפורטת ככל שניתן.
 

האם ישנה אכיפה בנושא הנגישות באינטרנט?

מאז שפורסם התקן ישנה אכיפה רבה בנושא הנגישות באינטרנט. האכיפה מתבצעת באמצעות התראות וצווי נגישות על ידי הנציבות מטעם מדינת ישראל. 
חוץ מהאכיפה המנהלתית שמתבצעת על ידי הנציבות ישנם גם מספר רב של תביעות אזרחיות. רק בשנה האחרונה (שנת 2020) הוגשו מספר רב של תביעות ותובענות ייצוגיות נגד חברות קטנות וגדולות במשק הישראלי בגין הפרות של תקנות 34-35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.
המחוקק קבע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪ לכל הפרה, שבהצמדה למדד עומד כיום על סך של כ- 62,000 ₪, משמע שלתובע אין צורך להוכיח כי נגרם לו נזק לצורך הגשת התביעה וקבלת פיצוי.
לסיכום, לכולם מגיעה חוויה שווה, נגישה והוגנת ככל שניתן. אנשים עם מוגבלות הם חלק ניכר ובלתי נפרד מהחברה ולכן הם שווי זכויות לחיות ולהשתלב בצורה שווה במרחב הפיזי והדיגיטלי. אני אעשה הכל כדי שהמרחב הדיגיטלי יהפוך לנגיש יותר לכלל האוכלוסייה.

המאמר נכתב על ידי אלי למבז, יועץ נגישות לאתרי אינטרנט.
אלי בוגר תואר ראשון במנהל מערכות בריאות ובוגר תואר שני במשפטים והוא הבעלים של צוות WEB-A המומחה בהנגשת אתרים ואפליקציות.
כתובת אתר אינטרנט:  www.web-a.co.il
 
המאמר פורסם לידע כללי ואינו מהווה כעצה או ייעוץ משפטי. בכל נושא משפטי יש להתייעץ עם עורך דין.
 
image alt
אין תנאי שירות לחנות זו